<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קכ"ז</h1>
<h2>דף סז.</h2>
דין קוץ שבידה או ברגלה, אם נראה חוצץ ואם אינו נראה אינו חוצץ. ואין לחלק בין של עץ לשל מתכת. [השיב רבי] על הקוץ שישב ברגליה וחטטה אותו ודומה לה עדיין יש [חלק מהקוץ] בעומק. יש להביא ראייה ממסכת מקואות [פ"י מ"ח], (קוץ) [חץ] שהוא תחוב באדם [ביריכו] בזמן שהוא נראה חוצץ, אינו נראה אינו חוצץ. טובל ואוכל בתרומתו. ואין להקל בחץ של עץ (לשל) [מבשל] מתכת אע"פ שהיה דומה קצת שהעץ (ה)עשוה לרקב (ולהיות) [ולהתבטל] שם יותר. דאדרבה בשל עץ מחמיר יותר בתוספתא, דקתני בתוספתא במקואות [פ"ח ה"ד] חץ בידו רבי אומר (אינו) חוצץ וחכמים אומרים [אינו] חוצץ. בד"א בשל מתכת אבל בשל עץ חוצץ. ואם (קדם) [קרם] עליו העור הכל מודים שאינו חוצץ. וברייתא זו נראה לי דמיירי [בנראה], אבל אם הוא (בעמק) [בעומק] כל כך שאינו נראה אינו צריך קרימת עור, כדמשמע במתניתין קוץ של מתכת. ואין בידי לחלק בין של עץ [דק] ובין של עץ עב בלא ראייה. וההוא דאבד לה חוטא דכיתנא [נדה ס"א ע"ב], לא שייכי (להכי) [להכא] דהיה למיקל התם (בטריפה) [בספיקא] דרבנן כי לא ידע אם נתקה כולה, שלשם אינו נראה החוטא ויש לומר שנתקה. אבל הכא אם נראה ודאי ישנו וחוצץ כיון שנראה. ואם אינו [נראה] אפילו ישנו אינו חוצץ (כיון) שאינו (ש)נראה. ושלום יצחק בר שמואל.
